בארץ ישראל יש מציאות ייחודית מאוד, כאשר קיימות שתי מערכות משפטיות מקבילות – בית הדין הרבני לענייני משפחה, ובית המשפט לענייני משפחה – שתיהן מוסמכות לדון בדיני משפחה.

סמכותו של כל אחד מהם אינה זהה לחלוטין, אך קרובה מאוד. כך למשל, סידור גט ותביעת כתובה יכולים להתנהל רק בפני בית הדין הרבני, וזאת משום שענייני ביצוע הגט בפועל, וכן כל הנידון של כתובה, הם עניינים דתיים מובהקים, ורק אנשי דת מוסמכים לטפל בהם, כידוע ממאמר חז”ל במסכת גיטין, שכל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם.

שאר התביעות הכרוכות בגירושין, כגון תביעת רכוש, מזונות ומדור אשה, מזונות ומדור קטינים, ומשמורת קטינים, יכולות לבוא בפני שתי הערכאות, וכאן מתחיל מרוץ הסמכויות. זאת מכיוון שעל אף שניתן להגיש את התביעות הללו בשתי הערכאות, אם צד אחד הגיש בפני ערכאה מסוימת, הצד השני כבר ננעל שם, ואינו יכול להעביר את הטיפול בתיק לערכאה השנייה, ללא הסכמת הצד שפתח את התיק, לסגור אותו ולפתוח שוב בערכאה המקבילה. נוצר לפעמים מצב שבו צד אחד יכול להגיש תביעות מסוימות בפני בית הדין, ותביעות אחרות הנוגעות לאותו סכסוך משפחתי בפני בית המשפט, דבר המקשה משמעותית על הייצוג והניהול של תיקים אלו.

מרוץ הסמכויות מתחיל מהרגע שצד אחד פותח תיק ביחידה ליישוב סכסוך, שהוא הצעד הראשון הנדרש למי שרוצה להתחיל בהליכי גירושין. ניתן לפתוח תיק ביחידה ליישוב סכסוך הצמודה לבית הדין, וגם ביחידה המקבילה הצמודה לבית המשפט. לאחר פתיחת תיק ביחידה ליישוב סכסוך, יש להמתין חודשיים לפני פתיחת כל תיק בבית הדין או בבית המשפט, וזאת כדי לתת לצוות היחידה ליישוב סכסוך את מלוא ההזדמנות להגיע להסכם בין הצדדים (דבר שבדרך כלל אינו צולח). בתום החודשיים, לצד שפתח את התיק ביחידה ליישוב סכסוך יש עוד 15 יום שבו רק הוא יכול לפתוח תיקים ולתבוע באיזו ערכאה שהוא רואה לנכון. ביום ה-16 מתום תקופת העיכוב בהליכים, ניתנת רשות גם לצד השני לפתוח תיק. במהלך תקופה זו, הצד שפותח תיקים ראשון הוא זה שמנצח במרוץ הסמכויות, והוא זה שקובע אם תיקיו יתנהלו בפני בית הדין או בפני בית המשפט.